שאלה שנשאלת רבות היא האם דגים צריכים הכשר? יש שיודעים את דבר התורה כי נצרכים סימני כשרות  והם אומרים כי הם בקיאים בכך ואינם זקוקים לכשרות מסודרת.

אעלה בקצרה דיני הדגים

א. דגים המותרים לפי סימניהם כפי שמפורש בתורה הם כל שיש להם סנפיר וקשקשת, וסנפיר הוא ששט בו, וקשקשת הן הקליפות הקבועות בעורו. (יו״ד פ״ג סעיף א׳).

ב. אין לו אלא סנפיר א׳ וקשקשת א׳ מותר, ואפילו אין לו עתה ועתיד לגדלם לאחר זמן או שהיה לו בעודו במים והשית מיד בעלותו ליבשה, או שהוא מין דג קטן שקשקשיו דקים מאד ואינם ניכרים ואם יברכוהו בבגד או יתנוהו בכלי מים ונמצאו קשקשיו, מותר. (שם).

ג. כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת לפיכך חתיכת דג שיש לה קשקשת אין צריך לבדוק אחר סנפיר מצא לו רק סנפיר, לא יאכלנו עד שידע שיש לו קשקשת. מצא חתיכות דגים ויש באחת מהן קשקשת, אם החתיכות מתאימות כולן (שמתחברות יחד יפה) מותרות, שחזקה מדג אחד באו. ואם אינן מתאימות את שנמצאו בהן קשקשים, מותרות והשאר אסורות.

ה. דגי הפילה וכל דג אחר מנוקה מעור ועצמות אין לאכלם ללא בירור והכשר מוסמך אם הם מדגים טהורים. יש חברות באירופה מוכרות שנבדקו, מותר לסמוך על החבילות הסגורות שיש בהם דגי פילה ללא עור ועצמות.

ו. דגים משומרים וכל סוגי שימורי דגים חייבים לבדקם אם הם מדגים כשרים, ואין להשתמש בהם ללא בירור מוסמך או הכשר, בנוסח לכך יש לברר אם לא מכילים מלבד הדגים חומרים אסורים בכדי לשמרם, וכן השמן חייב להיות משמן צמחי או משמן זית.

ז. יש להקפיד בשימוש בדגים המעושנים לברר את זהותם אם הם כשרים, וכן יש לוודא אם הסלמון המעושן  עשוי מדג כשר ולא מכיל חומרים אסורים. כן יש מעשנים דגים בתוך קרבי בהמות טרפות ונבלות. גם בזה יש חברות גדולות באירופה ידועות כי הדגים המעושנים שלהם כשרים. יש לברר את אצל הרבנים המקומיים.

ח. סרדינים שונים בקופסאות יש ביניהם מדגים טמאים ואם יש בסרדינים אלו סימני כשרות סנפיר וקשקשת יש להתירם אם לא מכילים שמן אסור וחומרים אחרים אסורים.

ט. דגים גדולים בקופסאות המיוצרים ע״י בתי חרושת גויים, יש אוסרים אותם משום בישולי עכו״ם (יבי״א ה׳ יו״ד סי׳ ט,) ויש מתירים אותם היות ונתבשלו בבית חרושת וכן בישולם נעשה ע״י קיטור ואינו בישול עכו״ם אך יש להיזהר ולבדוק אם לא מכילים חומרים אסורים ושמן שלא כשר.

י. סרדינים ושאר דגים הכשרים שכתוב על הקופסה שמכילים שמן זית נקי, מותר לאכלם ללא חשש. (מנחת יצחק ח״ד סי׳ פ״א).

י״א. ישנם דגים מלוחים  שיש חשש שבחבית מוסיפים שומן מן החי טמא כדי להשביח את טעם הדג, יש לברר היטב את כשרות כל דג מלוח.

י״ב. ביצי דגים (קוויאר) יש להקפיד בבירור זהותם שיהיו מדג טהור שהן אדומות. והשחורות אסור לאכלן.

ט״ו. ביצי דגים כשרים שנצבעו בצבע שחור לנוי ויופי, אין לחוש לזה למראית העין, והביצים מותרים באכילה ללא פקפוק. (יבי״א ו׳ יו״ד סי׳ ר).

ט"ז. דגים כשרים, שנמכרים קפואים, מכיוון שבאיחוד האירופי מאשרים להזריק חומר כימי להחזיר את מה שנחסר בהורדת העור יש איסור לקנות דגים אלו. אולם אם לדגים יש עור אין אישור להוסיף חומר כל שהוא ולכן מותר לקנות גם קפואים. [לאחר בירור יסודי של ידידי הרה"ג רבי אליעזר וולף שליט"א דיין ומו"צ באמסטרדאם].

י״ז. בקניית דגים מנוקים וחתוכים וכן פילה דגים שאי אפשר לברר אם יש להם סימני כשרות סנפיר וקשקשת, יש להקפיד לקנותם רק אצל אנשים נאמנים וכן לקנות רק אלה שיודע בבירור שהם מדגים כשרים, ולא מעורב בהם חתיכות דגים טמאים.

הרב נחמיה רוטנברג הוא ראש מערך הכשרות VK ועדת כשרות מהדרין בוינה אוסטריה